החלטה בתיק ע"ע 26802-06-13

זוהי בקשת הגב' פרידה פנירי (להלן - המבקשת) להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע (השופט יוחנן כהן ונציגי הציבור מר שלום שגב ומר ראובן בצרתי בתיק ק"ג 4926-04-11) מיום 28.4.13, וזאת עד למועד הגשתו בפועל ביום 13.6.13.

לציין, כי לא היה חולק שפסק הדין הומצא לידי ב"כ המבקשת ביום 12.5.13.

רקע כללי

1.         המבקשת הגישה תביעה לבית הדין האזורי למתן פסק דין הצהרתי לפיו המבקשת היתה ידועה בציבור כאשתו של המנוח שמואל אלברט ז"ל (להלן- המנוח) וכי התגוררה עם המנוח לפחות 3 שנים לפני פטירתו, וזאת לצורך קבלת קצבת שאירי המנוח שהיה גמלאי של חברת החשמל בע"מ (להלן- המשיבה).

2.         לציין, כי תקנות הפנסיה לעובדי חברת החשמל עוסקות בזכאותה של אשת גמלאי לקצבת שאירים, ואינן מזכות ידועה בציבור בקצבת שאירים כאמור.

זכאותה של ידועה בציבור לקבלת הפנסיה כאמור נקבעה לראשונה בנהליה הפנימיים של המשיבה, ומעוגנת בסעיף 4.9 לנוהל אגף משאבי אנוש 04-12-11 הקובע שני תנאים מצטברים, כדלקמן:

האישה הוכרה על ידי בית המשפט כידועה בציבור.

האישה הייתה ידועה בציבור כאשתו וגרה עמו לפחות 3 שנים לפני פטירתו או שנולד להם ילד.

3.         המנוח הועסק בחברת החשמל במשך למעלה מ-30 שנה עד למועד פרישתו לגמלאות בשנת 1994, והוא הלך לעולמו ביום 31/7/2010.

4.         בשנתיים שקדמו לפטירת המנוח הוא התגורר אצל אחותו, כאשר בצוואתו שנערכה ביום 7/10/08, כשנתיים לפני פטירתו, לא הזכיר המנוח את קיומה של המבקשת, ולא הוריש לה דבר לאחר מותו.

5.         במקביל לתביעה שהגישה לבית הדין האזורי, לתשלום קצבת שאירים לפי נוהלי המשיבה, התקיים הליך בפני בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (ת"ע 21087-01-11), בעניין התנגדות המבקשת לקיום צוואתו הנ"ל של המנוח.

            בהחלטתו מיום 22/5/11 בחן בית המשפט לענייני משפחה, האם למבקשת יש מעמד בפני בית המשפט, ובפרט האם הייתה הידועה בציבור של המנוח טרם פטירתו. בית המשפט לענייני משפחה הגיע למסקנה שהמבקשת לא הייתה ידועה בציבור של המנוח טרם פטירתו, ולכן אין לה מעמד להגיש התנגדות למתן צו לקיום צוואתו של המנוח.

6.         על החלטתו זו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה התובעת ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ש 20397-07-11). במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הגיעו הצדדים להסכם פשרה ולפיו מחד המבקשת חוזרת בה מהתנגדותה לצוואת המנוח ומכל טענותיה בקשר לצוואה, ומנגד, מוסכם כי תוכרז כידועה בציבור של המנוח עד ליום פטירתו.

בית המשפט המחוזי נתן להסכמה זו תוקף של פסק דין מבלי לנמק את הפסק.

7.         לציין, כי לביסוס תביעתה בבית הדין האזורי, הגישה המבקשת אך ורק את תצהירה שלה, עליו נחקרה בפני בית הדין האזורי.

לאחר ששמע את עדות המבקשת ועיין במעט המסמכים שהוצגו בפניו, הגיע בית הדין האזורי למסקנה כי המבקשת לא השכילה להוכיח כי היא עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה לעניין הכרתה כידועה בציבור של המנוח לעניין זכאותה לקצבת שאירי המנוח על פי תקנות ונוהלי המשיבה, וכי בכל המקרה המבקשת לא עמדה במבחני הפסיקה כדי לקבוע כי הייתה הידועה בציבור של המנוח לפחות בשלוש שנים האחרונות טרם פטירתו.

זאת ועוד, בהסתמכו על פסיקת בית דין זה בעב"ל (ארצי) 92-10 חוה ביטון - המוסד לביטוח לאומי (פסק הדין מיום 7/4/11), קבע בית הדין האזורי כי אין בפסק דינו של בית המשפט המחוזי שניתן בהליך אחר שהמשיבה לא הייתה צד לו, כדי ללמד על מהות היחסים בין המבקשת למנוח ואין בו בפסק הדין שנתן תוקף להסכמת הצדדים שם, ללא הנמקה, כדי להכריע בזכויות המבקשת כלפי המשיבה במסגרת התביעה שבפניו.

8.         כאמור, פסק דינו של בית הדין קמא הומצא לידי ב"כ המבקשת ביום 12.5.13.

            המועד להגשת ערעור על פסק דין של בית דין אזורי נקבע בתקנה 73 לתקנות כדלקמן: